הגינה והטבע ככלי טיפולי בקרב בני הגיל השלישי

השהייה בטבע מועילה לנו

אין ספק שהטבע משמח ומעודד את כולנו, צעירים ומבוגרים, כאחד. מחקרים שונים אף בדקו ומצאו כי לשהייה בטבע, יש השפעה מכרעת על מצבם הנפשי של בני הגיל השלישי. הזמן שבו האדם נמצא בטבע תורם לתחושת החיות, משפיע על רמת האנרגיה ומייצר תחושות של אושר ושל רוגע.

השפעתו של הטבע ניכרת גם באספקטים הבאים: הפחתה בתחושות של לחץ, חרדה, דיכאון ומחשבות טורדניות. נמצא כי השפעת השהייה בטבע ניכרת באזורים הקדמיים של הקורטקס, אותו חלק במוח, שכאשר הוא אינו מופעל קשור לעלייה בדיכאון ובחרדה.

השהייה בטבע בריאה לנו

הימצאות בטבע מסייעת גם למוח וגם לגוף להישאר בריאים ויש לה השפעה משמעותית גם על התפתחות המוח וההתנהגות. נמצא כי הפניית תשומת הלב של המטופל למתרחש בחוץ או ביצוע פעילות כלשהי בטבע (לדוגמה הרחת פרח, התבוננות בתנועת הפרחים ברוח) הם מה שמנבא רווחה אישית ומביא להשפעות חיוביות של הטבע על האדם.

חשוב להבין שלא מדובר בהכרח בתחושות מאוד עוצמתיות. זו יכולה להיות תחושה עדינה מאוד ועדיין זהו רגע של אושר, רגע של תחושה ששווה לנו לחיות את החיים. רגעים כאלה מצטברים ותורמים לרמות נמוכות יותר של חולי, דיכאון וחרדה. הם גם מסייעים לחוויה של שליטה בחיים וגם ביחסים הבין-אישיים של בני הגיל השלישי עם סביבתם הקרובה.

פרטי או קבוצתי: מרחב אישי לעומת מרחב ציבורי

תנאי חשוב להצלחת הגינון הטיפולי הוא שעליו להתבצע במרחב המתאים למטופל. ניתן להתאים את אופי הגינון על פי רצונו ועל פי יכולתו של המטופל. אפשר לקיים פעילות בקבוצה ואפשר שהמטפל יגיע לביתו של המטופל לביקור פרטי.

1. גינון טיפולי אצלך בבית (ואפילו בחדר)

עקרונות הטיפול הגינוני במרחב הבית קשורים באותם יתרונות של הטבע שמנינו ושמסייעים בשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית של בני הגיל השלישי. היתרון הגדול הוא הנגשת הטבע עבור מי שמרותק לביתו. כמטפלת בגינון אני בוחנת את האדם שבו אני מטפלת ומתאימה את עצמי לאופי וליכולות שלו.

ישנם סוגים שונים של מטופלים. יש המסוגלים לתפקד באופן עצמאי ויש המתקשים, ואני פה כדי לסייע לכל אחד ואחת בהתאם למצבו. גם אופן הנגישות של כל מטופל שונה – יש הנעזרים בכיסא גלגלים או הליכון ויש שמסוגלים להלך באופן חופשי. כך או כך, המשותף לכולם הוא חוסר היכולת לצאת מהמרחב הביתי.

פעילות של גינון טיפולי במרחב הביתי מיועדת לבני הגיל השלישי, שאינם יכולים לצאת מביתם מסיבות שונות. הטיפול מומלץ לאנשים המתמודדים עם שינויים כמו: ירידה ביכולת הקוגניטיבית, ירידה ביכולות פיזיות, שינויים בתפיסת העצמי, התמודדות עם אבל או בדידות ועוד. הטיפול מתאים לכל אחד בהתאמה למצבו הגופני והקוגניטיבי.

בטיפול היחידני המטופל נמצא במרכז. היחסים הקרובים בין המטפל למטופל מאפשרים התייחסות לקשיים ולמצוקות ספציפיים. למפגש מסוג זה יש פוטנציאל רב יותר לאינטימיות מבחינת סוג הקשר בין המטפל למטופל, שכן תשומת לב למטופל היא בלעדית, המטופל נמצא במרכז השיח.

גינון קבוצתי

היתרון הבולט ביותר של טיפול קבוצתי בגינון הוא האפקט החברתי. קבוצה מסוג זה מזמנת אינטראקציות בין-אישיות ואפשרות לשיח בין המשתתפים. כמו כן, בקבוצה מתקיימת עבודת צוות, יש עזרה הדדית בין המשתתפים וכן נוצרת תחושה של שייכות.

בנוסף, במסגרת הקבוצתית יש תיווך, עזרה, תמיכה וגם הגברת המוטיבציה בין המטופלים בקבוצה. מדובר במסגרת המאפשרת להתנסות במצבים חברתיים חדשים כמו הגברת הקשב והסבלנות. המטופל הוא גם צופה וזה יכול להיות מחזק ומעצים.

לסיכום, בשני סוגי הטיפולים, הן היחידני והן הקבוצתי המטופל לומד איך לחזק את הביטחון העצמי שלו, להפחית את תחושות החרדה או הדיכאון ולהגביר את הרגשת היעילות והחיות.

עקרונות הטיפול

בעבודה עם בני הגיל השלישי חשוב להיות מודעים לכך, שרבים מהם מתמודדים עם שינויים מורכבים ורבים בו-זמנית: ירידה ביכולות קוגניטיביות, ירידה ביכולות פיזיות, שינויים בתפיסת העצמי כאדם בעל יכולות וכישורים שהסביבה נזקקת להם, אובדן מקום עבודה שלרבים הוא משמש עוגן וסדר בחיים, שינוי בהיררכיה המשפחתית ופרידות מחברים ותיקים ושותפים לדרך. לעיתים, ההתמודדות מתרחשת בכל ההיבטים של חיי האדם בתקופת זמן אחת.

כולנו חווים תקופות קשות יותר או פחות ונאלצים להתמודד עם לחצים ובעיות. אפשר לומר שכבני אדם אנחנו כל הזמן מנסים לאזן בין ה-Being ל-Doing. ברוב המקרים אנחנו אפילו לא מודעים למתחים, שנוצרים משני האספקטים האלה בהתנהגות שלנו ובמעשים שלנו.

הגינון הטיפולי מייצר מרחב ייחודי המאפשר לבני הגיל השלישי לחוות את שני הצדדים הללו ולבחור מה מתאים להם בזמן נתון. בעבודה בגינה הם יכולים להחליט שהם רוצים להתמקד בעשייה, מה שמכנים בתחום הגינון הטיפולי "גינה מאפשרת" (enabling garden), הכוונה למרחב המאפשר מצב של עשייה, או שהם להחליט שהם מעדיפים להימצא במצב של הוויה ((Being. כדי לאפשר זאת, יש צורך בנוכחות של מטפל, שמנחה וממקד את תשומת הלב על פי הכיוון הנדרש.

שפת הטיפול

לשפה שבה עושים שימוש בגינון טיפולי יש חשיבות רבה. המונחים שבהם אנו משתמשים עוסקים בשתילה, זריעה, העתקה, ייבוש. הרבה מהנעשה בטיפול משמש אנלוגיה למצבים שונים בחיים. יש כאן השלכה מתהליכים שונים של הצמחים אל תהליכים פסיכולוגיים שכל אדם עובר במחזור חייו (בהקבלה למחזור החיים של צמח):

· זריעה: התחלה של חיים חדשים.

· צמיחה: התפתחות וגדילה.

· העתקה: העברה ממקום למקום (העברת הצמח למכלים גדולים יותר).

· פריחה: הצלחה, שגשוג (להצמיח פרחים).

· קמילה: נבילה, אובדן החיוניות.

עבודת הגינון מכוונת לקבלת החלטות שונות, מה שמחייב פעילות קוגניטיבית חשיבתית, כל מטופל לפי רמתו. תוך כדי הקשר, שנבנה בין המטפל למטופל, נוצרת דינמיקה שמאפשרת שיח על מחזור החיים, על צמיחה מחדש וגם על תחושה של קמילה. שיתוף בהיבטים הפסיכולוגיים האלו מייצר קרקע לשיתוף ולהעלאת זיכרונות במקביל לעבודת הגינון המשותפת, שאותה כאמור אפשר ליישם בסביבת הבית.

הפעילות במרחב הבית או החדר מאפשרת ומעודדת פעילויות פיזיות המותאמות ליכולתו של המטופל, לדוגמה עבודה בערוגות מוגבהות, גיזום המחזק את כף היד, חידוד ועידון יכולות חושיות וחיבור לתחושות טובות ונעימות. הפעילות במרחב חדר מתבצעת סביב שולחן והעבודה נעשית בדרך כלל באמצעות השימוש במכלים.

אחריות וטיפול בצמחים: ממטופל למטפל

ככל שהאדם מזדקן הוא מוצא את עצמו מטופל על ידי אחרים ותלוי בזולת. זו לא תחושה נעימה ולפעמים קשה מאוד להתגבר על התחושות הקשות הנלוות לכך. הגינון הטיפולי יכול לסייע מאוד לבני הגיל השלישי, שכן הטיפול בצמח ובמכל יוצר מערכת יחסים הפוכה, שבה המטופל הוא זה שמטפל בצמח. זה נותן לו תחושה של חשיבות עצמית ואחריות המלווה גם בציפייה לתוצאות.

מדוע דווקא טיפול בגינון?

הגינה הטיפולית מאפשרת הזדמנויות ייחודיות לטיפול בבני הגיל השלישי ותורמת להגברת הערנות והיכולת התקשורתית של המטופלים. העיסוק בגינון מותאם ליכולתו של המטופל ויש בו גם צד שיקומי. הטיפול נוגע לכל רמות התפקוד: הפיזי, הרגשי והחברתי.

· תפקוד פיזי: הפעלה מוטורית-גופנית במרחב חיצוני/פנימי מותאם. עידוד השימוש במיומנויות מתחום המוטוריקה הגסה והעדינה.

· חשיפה לגירויים חושיים-סנסוריים: ריח, טעם ומגע.

· מיומנויות קוגניטיביות: הבנת הוראות, זיכרון, יכולת למידה, הפנמה, הכללה, פתרון בעיות, מיומנויות זיכרון, שיום צמחים, תכנון לטווח ארוך.

· מרכיבים רגשיים: העצמה, מסוגלות, ביטוי עצמי, יצירתיות, התמודדות עם הצלחה וכישלון והסתגלות לשינויים.

· מרכיבים חברתיים: פעילות משותפת עם אחרים, לשיפור מיומנויות חברתיות.

· עיסוק משמעותי לשעות הפנאי: פיתוח מיומנויות ותחומי העשרה.

· עשייה עצמאית שיש בה מרכיבים מרגיעים ומספקים.

· יציאה למרחב והתקרבות לטבע: שינוי בשגרה, התרעננות.

· הזדמנות להיות מטפל: אחריות על טיפול בצמח.

הפעילות המצומצמת ואף השגרתית, שאותה רבים מבני הגיל השלישי מבצעים במשך היום, היא מקור לשעמום ולדכדוך. הגינון הטיפולי במרחב הבית, לא רק מספק להם עניין, אלא גם תורם ברמה הנפשית והפיזית. מדובר בעבודה פרודוקטיבית, אשר את תוצאותיה רואים כמעט מיד. יש בה יצירה של מעגל חיים חדש בטבע, גירוי של חושים, ראייה, מגע, ריח, חיזוק היכולת המוטורית, העצמת הביטחון העצמי, יצירת עניין חדש ופעילות פיזית מתונה אשר תורמת לחיזוק השרירים.

הפעילות אשר מתרחשת בטבע, מחברת את האדם אל האדמה ואל עצמו. גינון טיפולי מעניק משמעות לשגרת יום מלאה יותר, מעצים את הביטחון העצמי ומגביר את תחושת הנחיצות, שכל אדם זקוק לה.

סיכום

במאמר זה הוצגו האפשרויות המתגלות בשימוש בגינה, הן בדרך פרטנית והן בדרך קבוצתית ככלי חברתי, טיפולי וחווייתי בקרב אוכלוסיות בני הגיל השלישי השונות על פי מאפייניהם וצורכיהם.